ADD (הפרעת קשב) הוא מונח ישן ולא רשמי. מדריכי האבחון העדכניים משתמשים ב-ADHD עם הצגה שבה חוסר הקשב דומיננטי כאשר יש די תסמינים של חוסר קשב, אך לא מתקיים הסף לתסמינים היפראקטיביים ואימפולסיביים. הקשיים אמיתיים ואינם מוסברים בעצלנות או באינטליגנציה נמוכה.
מהו ADD?
ADHD עם חוסר קשב בעיקר הוא עדיין ADHD. לאדם עשויים להיות מידה מסוימת של אי שקט או אימפולסיביות בלי לעמוד בסף להצגה המשולבת או להצגה ההיפראקטיבית והאימפולסיבית. ההצגה יכולה גם להשתנות עם הזמן, ולכן אין להתייחס ל״ללא היפראקטיביות״ כתת סוג ביולוגי קבוע.
ל-ADHD יש השפעות גנטיות משמעותיות, וגם ההתפתחות והסביבה מעצבות את האופן שבו הקשיים באים לידי ביטוי. יכולים להופיע קשיים בשמירה על קשב, בארגון, בזיכרון עבודה או בהתחלת משימות, אך אף אחד מהם אינו ייחודי ל-ADHD.
הצדדים השונים של ADD
קשיי חוסר קשב יכולים ללבוש כמה צורות:
- שמירה על קשב: מעקב אחר משימה ארוכה או שיחה עשוי להיות קשה, גם כשהאדם נראה שקט מבחינה גופנית.
- ארגון וזיכרון: הוראות, חפצים, מועדים או רצפים של משימות עלולים ללכת לאיבוד או להישכח.
- התחלה ומעבר בין משימות: התחלה, קביעת סדרי עדיפויות או מעבר בין פעילויות עשויים לדרוש מאמץ רב.
חלימה בהקיץ ועיבוד איטי יותר יכולים להופיע, אך הם אינם קריטריונים לאבחון בפני עצמם ויכולים להיות להם הסברים רבים אחרים.
כיצד ADD מתבטא ביום יום
מעבר לקריטריונים, ADD נחווה בדרכים מוחשיות:
- מיקוד: התחלת משימה שאינה מעניינת דורשת מאמץ עצום. תשומת הלב מתפזרת, נפתחות עשר כרטיסיות ונשכחת הסיבה לכניסה לחדר.
- אובדן חוט המחשבה: הקשב עשוי לנדוד במהלך ישיבה או שיחה. אי אפשר להסיק את הסיבה מההתנהגות בלבד.
- ארגון: מועדים, ניירת, מפתחות שנעלמים. הזמן כאילו חומק בצורה אחרת.
- עייפות מנטלית: שמירה על קשב דורשת אנרגיה שלאחרים קשה לדמיין. בסוף היום המצברים ריקים.
הסימנים האלה משתנים מאדם לאדם ובהתאם להקשר. הוראות ברורות ומבנה חיצוני יכולים לעזור, אך הם אינם קובעים אבחנה ואינם מבטלים כל קושי.
ADD אצל מבוגרים ונשים
יש אנשים עם ADHD שבו חוסר הקשב דומיננטי שמזוהים רק בבגרות. כאשר הקשיים שלהם פחות מפריעים לאחרים, הצורך בתמיכה עלול להישאר בלתי מזוהה או להיות מיוחס לחלימה בהקיץ, למוטיבציה או לאישיות.
נערות, נשים ואנשים שהקשיים שלהם פחות מפריעים לאחרים עלולים לא לקבל תשומת לב מספקת. הטיות, דרכי התמודדות וחרדה או דיכאון נלווים יכולים גם הם לעכב את הזיהוי. אבחון מאוחר יותר עשוי להביא הקלה, תסכול, אי ודאות או גישה לתמיכה מועילה.
כיצד מאבחנים ADD?
אין בדיקת דם או סריקת מוח שקובעת את האבחנה. ADHD שבו חוסר הקשב דומיננטי מוערך באופן קליני בידי אנשי מקצוע מוסמכים לפי מסלולי האבחון המקומיים. DSM-5-TR משתמש בהצגות של ADHD ואינו מתייחס ל-ADD כאבחנה נפרדת. גם ICD-11 מציב את התסמינים האלה בתוך ADHD. ההערכה יכולה לכלול:
- ראיון קליני מעמיק: איש המקצוע בוחן תסמינים של חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, את משכם ואת השפעתם בבית, בלימודים, בעבודה ובמערכות יחסים.
- היסטוריה התפתחותית: הסימנים צריכים להיות נוכחים מאז הילדות, גם אם ניתן להם שם רק הרבה יותר מאוחר. תעודות ישנות וזיכרונות של אנשים קרובים יכולים לעזור לשחזר את המסלול.
- כמה סביבות ומקורות מידע: התסמינים צריכים להופיע ביותר מסביבה אחת. בהסכמת האדם, דיווחים מהמשפחה, ממורים או מאנשים אחרים יכולים להוסיף הקשר.
- כלים מתוקננים: שאלונים וסולמות דירוג יכולים לתמוך בשיקול הדעת הקליני, אך שום שאלון או מבחן קשב אינו מאבחן ADHD לבדו.
- אבחנה מבדלת ומצבים נלווים: איש המקצוע מביא בחשבון שינה, חרדה, דיכאון, טראומה, שימוש בחומרים, הבדלים בלמידה, גורמים רפואיים ומצבים שיכולים להופיע לצד ADHD.
האבחנה נשענת על ההצטלבות של המרכיבים האלה, ולא על סימן בודד.
ADD וחיי אהבה
ADHD עם חוסר קשב בעיקר אינו מנבא דמיון, רגישות או סגנון זוגיות. שכחת פגישה, אובדן חוט המחשבה או קושי להתחיל משימה משותפת עלולים להשפיע על בן או בת הזוג גם כשאין כוונה לכך. תזכורות ברורות, מערכות מוסכמות ותיקון כן יכולים לעזור בלי להפוך אדם אחד לאחראי על ניהול האחר.
Atypiklove נועדה להקל על השיחות המעשיות האלה בלי להתייחס לכל מעידה כהוכחה ל-ADHD או לכל אבחנה כתירוץ.