"מה אתה מרגיש עכשיו?" השאלה נשמעת פשוטה. היא אפילו נועדה לקרב. אצל חלק מהאנשים היא מייצרת שתיקה, ואחריה תשובה שאינה מספקת איש: "אני לא יודע", "שום דבר מיוחד", "אני בסדר". בן או בת הזוג שומעים קיר. האדם באמת מחפש מידע שאין לו.
זה בדיוק מה שאלקסיתימיה מתארת: קושי לזהות את המצבים הפנימיים שלך, להבחין ביניהם ולתרגם אותם לשפה. המילה מגיעה מיוונית ומשמעותה המילולית "אין מילים לרגשות". בזוגיות התכונה הזאת נוחתת בדיוק על הנקודה הרגישה מכול: השיחה על מה שמרגישים.
המאמר הזה לא בא לחלק תוויות. הוא מציע נקודות אחיזה כדי להבין מה קורה, לא להניח כוונה רעה ולמצוא משענות בשני הצדדים.
מה זו אלקסיתימיה ומה היא איננה
אלקסיתימיה מתוארת בדרך כלל בשלושה רכיבים: קושי לזהות את הרגשות, קושי לתאר אותם לאחרים וסגנון חשיבה מכוון חוץ, שנוטה לעובדות ולפעולות יותר מאשר לחיים הפנימיים.
אין מדובר בהפרעה נפשית שרשומה ככזו בספרי האבחון. זו תכונה ממדית, שקיימת במידות שונות באוכלוסייה הכללית ונמדדת בסולמות כמו Toronto Alexithymia Scale. העמוד שלנו על אלקסיתימיה במדריך המגוון הנוירולוגי מרחיב את ההגדרה הזאת.
כדאי להבהיר שלושה בלבולים נפוצים:
- זו אינה היעדר רגש: העוררות הפיזיולוגית לרוב נמצאת שם, לעיתים בעוצמה;
- זה אינו חוסר אמפתיה: אנשים אלקסיתימיים רבים אכפת להם מאוד מאחרים, מה שקשה להם הוא לפענח את המצב של עצמם;
- זה אינו סירוב לדבר: האדם אינו מסתיר מידע, הוא לא מצליח לאתר אותו.
הגוף אכן שולח אותות. גרון מתהדק, בטן מתכווצת, עייפות פתאומית, דחף לצאת. האותות האלה קיימים, אבל הם נשארים גולמיים, בלי תרגום. "חם לי ואני רוצה לצאת מהחדר הזה" לא הופך מעצמו ל"אני כועס".
"מה אתה מרגיש?": למה השאלה נתקעת
בזוגיות אף אחד לא באמת מבקש נתונים פיזיולוגיים. מבקשים מילה, ובעיקר אישור שהקשר מחזיק. "מה אתה מרגיש כלפיי?" מצפה לתשובה מרגיעה, מיידית ושוטפת.
כשהיא נזרקת בלי התראה, השאלה הזאת דורשת מאדם אלקסיתימי לבצע בשנייה אחת פעולה אטית: לשים לב לתחושה, למיין אותה, לבחור מונח ולבדוק שהמונח מתאים. התוצאה היא לרוב ריק, או תשובה מינימלית שנשמעת קרה. אי הבעת רגשות בזוגיות נקראת אז כהתנתקות, בעוד שמדובר בבעיה של גישה.
אחר כך מגיע מעגל סגור: ככל שהשיחה טעונה יותר, כך הגישה עובדת פחות טוב. הלחץ לענות מהר מייצר בדיוק את השתיקה שהוא ניסה למנוע.
אלקסיתימיה ואוטיזם: קשר שכיח, לא זהות
הקשר בין אלקסיתימיה, אוטיזם וזוגיות מתועד היטב. סקירה שיטתית עם מטא-אנליזה בקרב מבוגרים אוטיסטים מעמידה את שיעור המשתתפים עם אלקסיתימיה משמעותית קלינית סביב מחצית מהמדגם, לעומת שיעור נמוך במידה ניכרת בקבוצות לא אוטיסטיות.
שתי הבהרות חשובות. ראשית, בערך אחד מכל שני אנשים אוטיסטים אינו מושפע: אלקסיתימיה שכיחה, לא אוניברסלית. שנית, היא מופיעה גם מחוץ לאוטיזם, בין היתר לצד דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית או מצבים כרוניים מסוימים.
להבחנה הזאת יש השלכה מעשית בבית: קשיים רגשיים שנתלים אוטומטית באוטיזם שייכים לפעמים לאלקסיתימיה נלווית ולא לתפקוד האוטיסטי עצמו. המדריך שלנו על תקשורת עם בן זוג אוטיסט יוצא מאותו עיקרון: להתאים את הערוץ במקום לדרוש מופע רגשי.
רק איש מקצוע יכול למיין מה שייך למה. מאמר, שאלון מקוון או תיאור עצמי בפרופיל לעולם אינם מחליפים את השלב הזה.
לא לומר אינו כמו לא לאהוב
הקושי לומר "אני אוהב אותך" הוא אחד ההיבטים הכואבים ביותר של אלקסיתימיה באהבה. לעיתים קרובות מאוד הוא נקרא כפסק דין על הקשר.
ובכל זאת ההיקשרות עוברת בערוצים אחרים. מי שמתקשה לתת שם למה שהוא מרגיש עשוי לתקן חפץ שבור, לזכור תור רפואי, לתכנן נסיעה מראש, להישאר ער לילה שלם, לוותר על הזדמנות כדי לא להתרחק. המחוות האלה הן הצהרות, הן פשוט לא נושאות את אוצר המילים המצופה.
אין פירוש הדבר שבן או בת הזוג צריכים להסתפק בפרשנות. הצורך לשמוע מילים לגיטימי. השאלה הופכת להיות: אילו מילים זמינות, באיזה הקשר ובאיזו צורה.
גם גבול כן שייך לכאן. אלקסיתימיה יכולה להתקיים לצד אהבה שבאמת דועכת, לצד הימנעות או לצד קשר לא מאוזן. היא אינה הסבר אוניברסלי שמוריד כל בעיה אחרת מהשולחן.
שתיקה אינה תמיד תשובה. לפעמים היא שאלה שמעולם לא מצאה את התרגום שלה.
אל תבלבלו עם חוסר ויסות או עם מיסוך
שלושה מנגנונים נראים דומים מבחוץ ודורשים תגובות הפוכות.
חוסר ויסות רגשי פירושו יותר מדי רגש, לא חסימה של הגישה. המצב מזוהה, לעיתים קרובות גם נקרא בשמו, אבל העוצמה והמשך שלו גולשים. האדם יודע שהוא כועס או במצוקה, ואינו מצליח להוריד את המשרעת. זה הנושא של המאמר שלנו על חוסר ויסות רגשי בזוגיות. השניים יכולים להתקיים יחד: להרגיש גל עצום בלי יכולת לומר ממה הוא עשוי.
מיסוך הוא דבר אחר לגמרי. הוא מניח מצב שנקלט ואז כוסה כדי לעבור את הרגע החברתי: חיוך שמגיע חצי פעימה מאוחר, תגובה שמועתקת כי היא מצופה, "אני בסדר" בזמן שהתשובה המדויקת ידועה. זו עבודה יקרה, שמתוארת במאמר שלנו על מיסוך ושחיקה באהבה. באלקסיתימיה המידע חסר במקור; במיסוך הוא זמין ומוסתר בכוונה.
כמה נקודות אחיזה כדי לקרוא סצנה בבית:
- תשובה שטוחה ומאוחרת עם מאמץ נראה לעין למצוא מילה: מצביעה יותר על אלקסיתימיה;
- תגובה מהירה וחזקה שאינה פרופורציונלית לגירוי: מצביעה יותר על חוסר ויסות;
- תשובה שוטפת ומושלמת חברתית ואחריה התמוטטות ברגע של בדידות: מצביעה יותר על מיסוך.
נקודות האחיזה האלה נועדו לפתוח שיחה, לא לסגור אותה. הן מצדיקות פנייה לאיש מקצוע, לא אבחון של מישהו סביב שולחן המטבח.
נקודות אחיזה לאדם האלקסיתימי
שום דבר מהרשימה הבאה אינו מתיימר "לרפא". מדובר בקביים מעשיים שמפחיתים חיכוך.
- עברו דרך הגוף לפני הרגש: תארו מה קורה פיזית, בלי לתת שם לתחושה.
- השתמשו בסולם במקום במילה: "רמה 7 מתוך 10, בעיקר לא נעים" כבר אומר הרבה.
- ענו מאוחר יותר: "אני לא יודע עכשיו, אגיד לך הערב" היא תשובה תקפה, בתנאי שחוזרים אליה.
- הישענו על משהו כתוב: הודעה, רשימה של מילות רגש שכיחות, פתק שנרשם בדיעבד.
- הפרידו בין העובדה לפרשנות: "יצאת בלי להגיד לי, ואחר כך הרגשתי מוזר" מספיק כדי לפתוח שיחה.
ליווי פסיכולוגי יכול להעשיר בהדרגה את אוצר המילים הפנימי הזה. זה לוקח זמן, וזה לא נפתר בכוח רצון בערב של ריב.
נקודות אחיזה לבן או בת הזוג שמחכים למילים
בן או בת הזוג הלא אלקסיתימיים נושאים עומס אמיתי: פחות תיקוף רגשי, תחושת אינטימיות לא שלמה, לפעמים בדידות בתוך הזוגיות. מחקר על הסתגלות זוגית אכן מראה קשר שלילי בין אלקסיתימיה לשביעות רצון מהקשר, אצל שני בני הזוג.
כמה התאמות משנות לא פעם את הדינמיקה:
- שאלו שאלות סגורות במקום פתוחות: "זה היה ארוך מדי?" במקום "איך אתה מרגיש?";
- הציעו בחירה: "יותר עייף, מוטרד, או פשוט לא אכפת לך?";
- הודיעו על הנושא מראש, כדי לאפשר זמן עיבוד;
- קראו את המחוות כמסרים, בלי לוותר על הבקשה למילים;
- שמרו על מקומות ביטוי אחרים: חברים, קבוצה, טיפול פרטני.
וגבול אחד שכדאי לומר במפורש: צורך באינטימיות מילולית שאינו נענה לאורך זמן הוא בעיה זוגית אמיתית, לא גחמה. אם הוא הופך למרכזי, טיפול זוגי עם איש מקצוע שמכיר נוירודיברגנטיות הוא אפשרות לגיטימית.
מתי לפנות לאיש מקצוע
אין מבחן עצמי אמין שאפשר להעביר לבד. פנו לרופא, לפסיכולוג או לפסיכיאטר אם הקושי לזהות רגשות מלווה במצוקה מתמשכת, בהסתגרות חברתית, בבעיות שינה, בכאבים ללא הסבר רפואי או בשימוש גובר בחומרים כדי "לא להרגיש כלום".
הערכה עוזרת גם להבחין בין אלקסיתימיה יציבה לבין מצב שקשור לדיכאון, לטראומה או לשחיקה, שדורשים טיפול אחר. אם יש לכם מחשבות אובדניות או שאתם בסכנה מיידית, פנו לשירותי החירום.
מקורות והפניות
- סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על אלקסיתימיה באוטיזם
- מחקר על אלקסיתימיה, סגנונות התקשרות ושביעות רצון מהקשר
- עבודת מחקר על אלקסיתימיה ושביעות רצון זוגית נתפסת
הצטרפו ל-Atypiklove
ב-Atypiklove אפשר לומר כבר בהתחלה שאתם זקוקים לזמן כדי לענות, שכתיבה עובדת לכם טוב יותר מדיבור, ו"אני עוד לא יודע" אינו דחייה. זו נקודת המוצא של עמודי ההיכרויות בין אנשים אוטיסטים שלנו: לפגוש אנשים שמבינים עוד לפני שצריך להסביר הכול. אפליקציה אינה מחליפה ליווי מקצועי.