אדם אחד רוצה שהתוכנית ליום ראשון תיסגר עד יום שישי. השני עדיין לא יודע אם תהיה לו אנרגיה לצאת בעוד שעתיים. כל אחד מהם עשוי להישען על שגרה בתחום אחד ולחפש חידוש בתחום אחר. בזוגיות של אוטיזם והפרעת קשב וריכוז (ADHD), המידע השימושי הוא הצורך עצמו, ולא איזו אבחנה אמורה להסביר אותו.
הקיצור "אוטיזם שווה שגרה, ADHD שווה כאוס" אינו מדויק. אדם אוטיסט יכול להיות ספונטני, אדם עם ADHD יכול להישען מאוד על שגרות, ואדם אחד יכול לקבל את שתי האבחנות. המשימה אינה לחלק תפקידים אלא להפוך את הצרכים שמאחורי ההתנהגות לגלויים.
אוטיזם ו-ADHD: אין מתכון אוניברסלי
אוטיזם והפרעת קשב וריכוז הם מצבים נוירו-התפתחותיים נבדלים שיכולים להתקיים יחד אצל אותו אדם. אף אחד מהם אינו קובע אם מישהו מסוגל לאהוב או לקיים מערכת יחסים. מחקר חתך אחד בקרב 306 מבוגרים חילק את המשתתפים לקבוצות לפי תכונות אוטיסטיות ותסמיני ADHD בדיווח עצמי, ולא לפי אבחנות מאושרות. הוא לא מצא ציון נמוך יותר של אהבה תשוקתית בקבוצת התכונות האוטיסטיות ומצא ציונים ממוצעים גבוהים יותר בקבוצות תסמיני ADHD, אך אינו יכול לקבוע איך אדם מסוים אוהב או עד כמה מערכת יחסים תהיה בריאה.
בחיי היומיום, שאלות שימושיות עשויות לכלול:
- כמה זמן התראה כל אחד צריך לגבי תוכנית?
- מה כל אחד צריך כשהאחד רוצה שקט והשני רוצה לדבר?
- איך כדאי לדבר על תחומי עניין מתחלפים, ריכוז במשימות או זמן משותף?
- אילו בקשות צריך לכתוב או לנסח בצורה מפורשת יותר?
- אילו גירויים חושיים מציפים או מווסתים כל אחד?
השאלה הראשונה נשארת: "איך זה עובד אצלך?" רשימת העדפות לא יכולה לאבחן אוטיזם, ADHD או שניהם.
כשצורכי התכנון מתנגשים
תכנון יכול להפחית אי-ודאות. עבור מי שנשען על לוח זמנים, שינוי ברגע האחרון עשוי לדרוש ארגון מחדש מנטלי, מעשי או חושי בהיקף ניכר.
תכנון נוקשה עלול גם להיות קשה לכל אחד מבני הזוג. בחירה, חידוש או החלטה מאוחרת יכולים לתמוך במוטיבציה של חלק מהאנשים, אבל דחיפות אינה כלי בריא כשהיא יוצרת לזוג לחץ שאפשר היה למנוע.
אפשרות אחת היא ליצור שני מרחבים:
- בסיס צפוי, עם המחויבויות החשובות, זמני המנוחה והאילוצים;
- אזור גמיש, שבו הבחירה יכולה להישאר פתוחה בלי לאיים על שאר השבוע.
לדוגמה, לשמור את בוקר שבת פנוי למנוחה, ואז לבחור לאחר הצהריים מתוך שלוש פעילויות שמקובלות על שניכם. המבנה מגן על הצרכים שהוסכמו, והבחירה שומרת על גמישות.
תרגמו את האנרגיה שלכם לפני הרוויה
בזוגות רבים, "אני לא יכול לדבר עכשיו" נשמע כמו דחייה. עומס חושי, עייפות או קושי לעבור בין משימות יכולים להפוך שיחה לבלתי נגישה זמנית, אבל אלה אפשרויות שצריך לתקשר ולא הנחות שהצד השני אמור להסיק לבד.
צרו אוצר מילים משותף לפני המשבר:
- ירוק: פנוי לשיחה;
- כתום: מסוגל להקשיב, אבל לא לפתור;
- אדום: צורך בשקט ובהפחתת דרישות;
- זמן מציאותי לחידוש השיחה.
חזרה מתוכננת יכולה להפחית אי-ודאות אצל כל אחד מבני הזוג. אם הזמן המקורי הופך ללא מציאותי, אמרו זאת והציעו זמן אחר. הפסקה עם מחויבות ברורה אמורה לתמוך בוויסות, ולא להפוך לדרך להימנע מהנושא ללא הגבלה.
המדריך שלנו על תקשורת עם בן או בת זוג אוטיסטיים מפרט את היתרונות של בקשות ספציפיות. המאמר על ADHD בחיי היומיום של הזוג מציע כלים לשכחה ולעומס המנטלי.
הפכו תקשורת מפורשת ליתרון
תת-טקסט עלול להיכשל כששני אנשים אינם מפענחים אותו באותו אופן. תקשורת מפורשת יכולה להפחית את הנטל הזה. "אולי בא לך לסדר קצת" יכול להישמע כאופציונלי גם כשהדובר מתכוון לבקשה דחופה.
העדיפו משפטים שלמים:
- מה אתם רואים;
- מה זה מייצר אצלכם;
- מה אתם מבקשים באופן קונקרטי;
- מגבלת הזמן או מרחב הבחירה האפשרי.
"אני צריכה משטח עבודה פנוי עד 8 בערב כדי לבשל. תוכל לפנות את הכלים, או שאתה מעדיף להוציא את האשפה בזמן שאני עושה אותם?" נותן תוצאה קונקרטית ובחירה אמיתית.
הסכמות מפורשות יכולות להתקיים לצד ספונטניות, ובה בעת למנוע מצרכים חשובים להיות תלויים בניחושים.
הגנו על הצרכים החושיים ועל האינטימיות
אור, קולות אכילה, ריחות, טמפרטורה או מגע יכולים להשפיע על היכולת של אדם להיות נוכח. עומס יתר הוא הסבר אפשרי אחד להסתגרות, לא משהו שבן או בת זוג אמורים לאבחן לפי מראה חיצוני.
אם זה מועיל, הכינו מפה חושית משותפת: מה עוזר, מה מעייף כל אחד ומה נעשה קשה כשהאנרגיה יורדת. באינטימיות, שאלו במקום להניח: איזה מגע רצוי עכשיו, ואיך כל אחד יכול לעצור או להפסיק? המאמר שלנו על עומס חושי ואינטימיות דן בהתאמות האלה לעומק.
הסכמה חייבת להישאר חופשית, ספציפית וניתנת לביטול. קושי לדבר בזמן עומס יתר לעולם אינו "כן" משתמע. השתמשו בסימן לא-מילולי מוסכם מראש רק אם שני הצדדים יכולים להשתמש בו בחופשיות; כשההסכמה אינה ברורה, עוצרים.
לנהל קונפליקטים בלי לדרוש תשובה בלתי אפשרית
בן זוג אחד עשוי לרצות לפתור בעיה מיד, בעוד השני צריך זמן להתווסת או למצוא מילים. כפייה של השיחה עלולה להגביר מצוקה, אבל סירוב מוחלט לחזור אליה גם הוא אינו פתרון שעובד.
פרוטוקול קונפליקט יכול לכלול:
- מילה או תנועה שמסמנות רוויה;
- משך הפסקה מוגדר;
- ערוץ חזרה, בעל פה או בכתב;
- שאלה ספציפית אחת שאליה מתייחסים כשהשיחה מתחדשת;
- פעולת תיקון אחרי השיחה.
במהלך מלטדאון או שאטדאון בזוגיות, תנו עדיפות לבטיחות מיידית ולהפחתת דרישות במקום לנסות לנצח בוויכוח. בן או בת זוג אינם אמורים לרסן אדם או לאלתר טיפול במשבר. פעלו לפי תוכנית בטיחות אישית אם קיימת, ופנו לגורמי חירום מתאימים אם יש סכנה מיידית.
מה זוג יכול לבנות בלי להישען על סטריאוטיפים
זוגיות של אוטיזם ו-ADHD עשויה להעריך שיחה ישירה, תחומי עניין משותפים, גמישות או שגרות לא שגרתיות, אבל אף אחת מהתכונות האלה אינה נובעת אוטומטית מאבחנה. אף אחד מבני הזוג לא קיים כדי לספק את מה שכביכול חסר לשני.
את החוזקות צריך לנסח מתוך החוויה החיה: מה האדם הזה עושה טוב, מה הקשר הזה מאפשר ומה עדיין דורש עבודה. המאמר שלנו על החוזקות של זוגות נוירודיברגנטיים בוחן את השאלות האלה בלי לחלק תפקידים משלימים קבועים.
במרחבי ההיכרויות לאוטיסטים וההיכרויות ל-ADHD, חברי הקהילה יכולים לציין את השונות הנוירולוגית שלהם בפרופיל. זה לא מבטיח התאמה. זה עשוי להקל על שאילת שאלות רלוונטיות בשלב מוקדם יותר.
מקורות והפניות
- בית האוטיזם: חיים רגשיים, זוגיים ומיניים
- מחקר על אהבה רומנטית אצל מבוגרים עם תכונות אוטיסטיות ועם ADHD
הצטרפו ל-Atypiklove
Atypiklove מפגישה אנשים אוטיסטים, אנשים עם ADHD ובאופן רחב יותר אנשים נוירודיברגנטיים שרוצים לבנות קשרים בלי לצמצם את השונות שלהם לכדי פגם.